משה לוגסי הדליק/ה נר לזכרו ב-19/10/2012: "לזכרו של דב זל אני רוצה להדליק נר זכרון.אני אכרתי את דב איש יקר.אני טיפלטתי בד 8 חודשים עד יום מותו.איש יקר ואציל נפש יהיה זל".
דניאל קרן הדליק/ה נר לזכרו ב-02/09/2012: "לימד אותי ספורט ("התעמלות" זה נקרא אז), מקיף ד', 1975-6. אדם חכם ונחמד...".
דב,הגוף הנשמה והרוח/ מרדכי רנד (חבר) דב,הגוף הנשמה והרוח
היכרותי עם דב נמשכה למעלה מ-50 שנה מאז גן הילדים.למרות היכרות ממושכת זו הצליח דב להפתיע אותי מדי פעם בפעם באישיותו הרב גונית. בבית הספר היסודי הצטיין דב בנושא של טיפוח הגוף והספורט. לימים נפרדו דרכינו והקשר נותק לתקופה ארוכה. כשהתחדש הקשר בינינו נודע לי כי סיים לימודי תואר ראשון ושני בחינוך באוניברסיטת בן-גוריון והפך לאיש חינוך ומאמן ספורט מצליח. שנים מאוחר יותר הייתה לי הפתעה נוספת כאשר התברר לי כי "חטא"בכתיבה של שירים ודברי הגות. צד אחר באישיותו התגלה לי כשנחלץ לעזרת בן משפחתי שנפצע קשות וניסה לסייע בשיקומו בעזרת ההתמחות החדשה שלו בתחום הרפואה האלטרנטיבית .דב טרח להגיע לבית החולים ביוזמתו וטיפל בנער במסירות וללא תמורה כלשהי. תכונה נוספת בה הצטיין דב הייתה שלוות הנפש שלו שהתבטאה בין היתר בטון דיבור רגוע שהשפיע על כל הסובבים אותו. כל התכונות הללו התגמדו כאשר ההתגלו בו כוחות נפש אדירים עם הופעת מחלתו הקשה. כל מי שלווה את דב בשנים האחרונות לא היה יכול שלא להתפעל ולהעריץ את התמודדותו ותפקודו בתקופה כה קשה.
יהי זכרו ברוך!
לדב/ צוות חינוך גופני (מורים-פרדס חנה)
לדב
כשחשבנו נו באמת מה אומרים על דב ? איך מסכמים 13 שנה של עבודה יחד? מה עוד שזה החבר הראשון שיוצא לנו לפנסיה. משפטים בנאליים על כמה דב הוא טוב,לא מתאימים. ועל אדם כמו דב באמת יש כל כך הרבה מה לכתוב. להגיד שהוא תמיד אהב לעזור ? זה אומרים על כולם. להגיד שהוא מורה וחבר נפלא ! גם את זה אני בטוח שכבר אמרו.
אז אני מעדיף להתחיל מהסוף,מהתודות. תודה על השלווה על הדיבור השקט על הידע המקצועי שתמיד היית מוכן לחלוק אתנו על שיחות בהפסקה על הפתיחות והכנות על העזרה הרפואית על ההומור.
על זה שתמיד צחקת מהבדיחות שלנו למרות שאנחנו יודעים שהם לא תמיד מצחיקות. על הכיף לשמוע בוקר טוב אמיתי ושהיום הוא יום גדול ואפילו שלכולנו זה סתם יום ארוך. על המשפטים השמורים רק לנו וזר לא יבין את המשמעות העמוקה מאחורי משפטים אלו.
ומכולם אני רוצה לסיים
כל הכבוד דב ! באמת כל הכבוד.
דב הוא גאון/ תלמידי ריאלית פיזיקלית (תיכון פרדס חנה)
אני חושב שאפשר להגדיר את דב במשפט אחד קצר
דב הוא גאון
ולא רק שהוא גאון-הוא גם משעשע להפליא ובגלל זה כולם אוהבים אותו. זה נשמע נדוש ולא מציאותי אבל באמת כולם אוהבים את דב. לוקח הרבה זמן כדי להבין את המהות האמיתית של דב ואני תוהה אם בכלל מישהו מבין אותו.
דב הוא מיתוס דב הוא מסתורי
מצויים בידינו שביבי מידע שדב פלט במשך השנים שהוא עזב את בית הספר בכיתה ח' והתחיל לעבוד... שהוא בעצם בגיל שלנן!! כן,כן,דב בן 18.
דבר אחד שאנחנו כן יודעים שיש לו בן שהוא הילד הכי מוצלח הכי יפה ,הכי כדורסל והכי זורק כדור ברזל בעולם.
אבל העיסוק שהוציא את שמו של דב למרחקים הוא רפואת הגוף,אין תלמיד בבית הספר שדב לא ריפא ,ואין בעיה בעולם שדב לא תיקן והתגובה האופיינית למי שחזר מטיפול אצל דב היא
י.א.א.א.א. ..דב הזה ג-א-ו-ן !!!
אני בטוח שהמיתוס של דב רק יגדל עם השנים ובעוד 20 שנה הוא ייחשב סופרמן רשמית למרות ששאיפתו היא דווקא להיות פיטר -פן.
דב אנחנו אוהבים אותך !
היה לי חבר ואיננו/ בועז מאור (חבר) היה לי חבר ואיננו קשה לתאר כי לא נראה עוד את דובי,לא נראה את דמותו האצילה,החסונה,את דרך הילוכו השקט,את הרוגע שהוא משרה על הסביבה ,על האופטימיות השופעת ממנו בכל מצב..קשה לנו.
דובי היה לנו כסמכות מקצועית מובילה ,היה ספורטאי בנפשו,יישם ודרש מעצמו את אשר על חניכיו,לא נשכח את ריצות השדה אשר הובלנו ביחד איתו את הכיתות בשיעורי הספורט ואת אלה שיצאו איתו בשבתות על מנת לשמור על הכושר האישי של צוות מורי החנ"ג בתיכון מקיף ד'. דובי יותר משהיה רכז ואחראי וראש תחום כזה או אחר,הוא היה ראשית לכל חבר, שידע לעזור ,לתמוך,להתייעץ ולהיות שותף ברעיונות ובישומם. דובי כספורטאי התמחה ביותר מקצועות ספורט מכל מורה אחר ובראש בראשונה באהבתו הגדולה הכדורסל. כאן הוא הצליח להביא את בית הספר לשיאים שלא ידע. כאשר נבחרת בית הספר הצליחה להעפיל שנה אחר שנה לרמות הגבוהות ביותר באליפויות הארציות בכדורסל. לא נשכח את אולם הספורט מלא מפה לפה בכל תלמידי בית הספר כל המורים,ההנהלה. אלה יצרו אווירה אותם רואים במשחקי גביע אירופה וכל זאת בהופעת נבחרת בית הספר בהדרכתו של דובי. אותה חבורה שהדריך הפכה להיות גם חבורה מגובשת וחברים טובים של דובי במשך כל השנים ולמרות המרחק בין זיכרון יעקב לבאר-שבע הקפידו לשמור על קשר ולבקר בכל עת. כאמור כמתמחה בענפי ספורט נוספים ידע גם להביא את שני בניו פלד וינקל'ה כמאמנם האישי,לרמות הגבוהות הארציות במקצועות הדיפה וזריקת דיסקוס. לדובי למרות שנראה כי עולמו סובב רק סביב הספורט,היו תחומי עניין אחרים כמו,מוסיקה(הייתה לו שמיעה אבסולוטית ויכול היה לנגן תווים רק על פי השמיעה) כחברו שראה אותו מבצע זאת על אורגן,הוא גרם לי ביום שלמחרת לקנות אורגן ולהתחיל ללמוד נגינה וזאת עשיתי מספר שנים בהשראתו.. דובי התעניין גם בצילום ובעיקר תקריב של פרחים.לא אשכח כיצד באחד מהטיולים השנתיים הוא הבחין בפרח מעניין הפורח על גבי מדרון תלול ותוך'אקרובטיקה' שלו ושלי כאשר אני אוחז בו ושהוא תלוי על ידי,הצליח לצלם את הפרח עם לא מעט סיכון בעניין. במהלך השנים התמחה בנוסף במקצועות הרפואה האלטרנטיבית ועסק והתעמק בנושא בצורה המקצועית האופיינית לו. מדהים עד כמה היה דובי אדם צנוע וענו,שלא רדף אחר כבוד ותארים אלא הקדיש את עצמו לעבודה מקצועית פרפקציוניזם ,למידה טיפוח וחינוך בני נוער למצוינות בספורט וערכים הקשורים להתנהגות ודרך חיים בין אדם לחברו.
היה לנו חבר ואיננו. יהי זכרו ברוך.
דב שריר ז"ל/ משרד החינוך
משפחת החינוך הגופני אבלה על מותו בטרם עת של המורה לחינוך גופני
דב שריר ז"ל
ושולחת את תנחומיה לבני משפחתו
אחרי 30 שנות הוראה בחינוך הגופני,מתוכן לימד 15 שנה בחקלאי פרדס חנה,פרש דב לגמלאות.ב-30.8.04 במלאות שלוש שנים לפרישתו,נפטר דב ממחלה קשה. דב היה מורה ומאמן מסור לתלמידיו ולבניו.צדק,יושר והגינות אפיינו את כל מעשיו. היה איש צוות למופת ,ספורטאי בכל רמ"ח איבריו,מקצועי בעל ידע רב בהרבה תחומים אותם הנחיל גם למורים אחרים ואף העלה אותם על הכתב. היה אהוב מאוד על תלמידיו בשל יחסו האישי ודאגתו לכל אחד ואחד. הייתה בו אופטימיות מופלאה.
יהי זכרו ברוך
דב,שנה בלעדיך/ שלום שריר (אח) דב,שנה בלעדיך
נשארנו בלעדיך ואין שמחה בליבנו, דב אומרים שהזמן מרפא. באובדן בעל,אבא,אח סבא שכמוך, עם הזמן קשה יותר.
נשארנו בלעדיך ואין שמחה בליבנו, רק הדמעות והלב השבור. יודעים לספר כמה חסר הליטוף שלך חסר מאור פניךהחיוך, אתה חסר אתה חסר ממש ממש חסר.
אנו נותרנו רק הזיכרונות התמונות החיוך ומאור פניך. אנו כל כך מתגעגעים דב האהוב.
