משה לוגסי הדליק/ה נר לזכרו ב-19/10/2012: "לזכרו של דב זל אני רוצה להדליק נר זכרון.אני אכרתי את דב איש יקר.אני טיפלטתי בד 8 חודשים עד יום מותו.איש יקר ואציל נפש יהיה זל".
דניאל קרן הדליק/ה נר לזכרו ב-02/09/2012: "לימד אותי ספורט ("התעמלות" זה נקרא אז), מקיף ד', 1975-6. אדם חכם ונחמד...".
בן חמישים ושמונה שאיננו עכשיו, בן חמישים ושמונה שאיננו עכשיו וכל כך קשה בלעדיו, ונפער מקום ריק ענקי שקשה למלא אותו. למה ? למה דווקא זה קרה לדב ? תמיד שואלים והדברים פשוט קורים ונשארים הרעיה,הילדים,הנכדים,האח וחברים הם הם שנשארים, וכלום לא עוזר, ורק המחשבות נשארות הזיכרונות והדמעות שעומדות בלב ולא עוזבות, ורק הזמן עוצר וכולם נשארים בלעדיו. ודב נשאר בן חמישים ושמונה.
אחי שלי..הבכור דב/ שלום שריר (אח)
קשה כל כך לבטא במילים את הצער על אובדן אדם יקר ועל אחת כמה וכמה על אח יקר ואהוב כמו דב. קשה ואפילו בלתי אפשרי לכתוב על דב פרטים אחדים,דב היה גדול מידי מכדי שאוכל לחוותו כשלמות אחת. "איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא"... כדברי המשורר,הוא נמנה על שכבה דקיקה של אנשים שנתברכו בתכונות כישורים ויכולות נדירים ויוצאי דופן,שהשאירו את חותמם על אנשים עימם נפגש. דב היה פשוט בהליכותיו צנוע וענו.ידע לתת ,לאהוב,לעזור לעודד ולתמוך. עזר לחברים להתפתח,להתקדם,להשלים השכלה וממש לכתוב להם. דב סימל את דמות "הצעיר לנצח" מעוררת הערצה חיקוי וכבוד. מצוינות... הייתה דרך חייו.דב היה איש ספורט ואתלט מושלם. איש חינוך ומאמן,איש הרוח והספר אוהב בריות..בכולם הצטיין. תמיד היה עושה כל דבר בשלמות רציני,יסודי ידע והבנה עמוקים בתחומים שעסק. אשרי התלמידים ,החניכים והשחקנים שזכו ליהנות מכישוריו הרבים שידע ליישם ולשלב בפן הדידקטי והמתודי בתחומים שעסק,בהוראה,אימון ריפוי גופני ונפשי. סבלנות וסובלנות ... בכל מצב בכל תנאי היה דב סבלני,לא בלחץ,שקול,תמיד שקט,תמיד בנועם ,בהיר ומעמיק במחשבותיו. "לתת את הנשמה ואת הלב כשאתה אוהב" כדברי המשורר. נתינה הייתה אחת מתכונותיו הבולטות וחולשותיו. הוא כל כך אהב לתת,עד שהיה ממש עצוב כשלא היה למי לתת. מחיבוק,ליטוף,תמיכה,חיזוק,ידע לתת מעצמו ואת עצמו לכולם כולם היו שווים בעניו. דב דיבר בגובה העיניים ללא התנשאות פשוט ישיר.היה לו את הכישרון להעביר מסר ולהסביר את הדבר הכי מסובך בצורה הפשוטה הברורה והמובנת ביותר.לכל אחד. הכתיבה הייתה אחת מאהבותיו וכישוריו הרבים. דב כתב שירים מגיל צעיר. שירים חמישירים מאמרים תמיד עם מסר ,עם עומק וייחודי לדב. בכל אירוע משפחתי דב הקדיש שיר או כמה שורות,תמיד נתן יחס לכל אחד מכל הלב בדרכו שלו. דב היה איש רוח ויצירה וסקרנות אינטלקטואלית בלתי נדלת,איש חכם ונבון.שלב חשוב בהתפתחותו האינטלקטואלית והרוחנית החלה עם הלימודים באוניברסיטת בן-גוריון לתואר ראשון והמשך לתואר שני בחינוך. בשנים האחרונות כתב ספר"על הקיום באושר" זו הייתה פסגת יצירותיו הספרותיות. המוטו של דב היה: תאמין בעצמך,אדם חייב לקחת אחריות על עצמו,ולממש את הפוטנציאל שבו. בתחום המקצועי לדב היה מכלול של כישורים תכונות ויכולות: נפש של ספורטאי יושר מקצועי רציני יסודי ודקדקן מאמין בצדקת הדרך לא מאמין בקצורי דרך שילוב של ספורטאי עם ידע מעמיק אישיות כובשת מורה ומחנך טבעי
דב משאיר אחריו מקום ריק ענקי שקשה למלא אותו. דב השאיר אחריו מצבת זיכרון אדירה בשיריו וספרו המתנשא לגבהים. גופו לא אתנו,אך רוחו ממשיכה להראות לנו את הדרך בכל המחשבות והפעולות היומיומיות. הוא חי בתוכנו כל הזמן לעד.
יהי זכרו ברוך שלום אחיך האוהב ומתגעגע
געגוע/ פלד שריר (בן) היית כאן איתנו, בינינו , בתוכנו , בליבנוועכשיו ילד קטן אומר "אבא" ומסתכל עליי, וילד רחוק מחייך בחלום ומתגעגע אליך.
